מחקר וריצה, אם עושים זאת מדי יום, הפחיתו את הסיכון למחלות לב ושבץ בשיעור של עד 50%, אך שעה של הליכה רגילה ביום לא נותנת השפעה כזו, כך עולה ממחקר דני חדש.
תוצאות המחקר מראות כי עוצמת התרגילים ולא משך הזמן היא החשובה כשמדובר בהגנה מפני התסמונת המטבולית. תסמונת מטבולית מאופיינת בשילוב של גורמים, כמו עלייה בסוכר, שומן בדם, לחץ דם גבוה והשמנת בטן (בבטן ובמותניים), אשר מובילים לא רק למחלות לב וכלי דם, אלא גם לסוכרת ושבץ מוחי.
חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי ביספגר בקופנהגן בחנו נתונים של יותר מ 10,000 מבוגרים דנים בגילאי 21-98 שהחלו לעקוב אחר השנים 1991-1994 והמשיכו במשך 10 שנים. בבדיקה הראשונית, כ 20% מהנשים ו 27% מהגברים סבלו מתסמונת מטבולית.
בתחילת המחקר, אותם משתתפים שהיו פחות פעילים היו מועדים יותר לתסמונת. כמעט שליש מהנשים הלא פעילות וכ- 37% מהגברים סבלו מהופעות של התסמונת המטבולית, לעומת 10% בקרב נשים פעילות גופנית וכ- 14% בקרב גברים פעילים גופניים.
לקראת סוף תקופת המחקר התפתחה התסמונת המטבולית בכ- 15% מהאנשים שלא סבלו מהפרעות מטבוליות בתחילת המחקר. התסמונת התפתחה אצל 19% מהאנשים שאינם פעילים וב -12% מאלו שהיו פעילים מאוד מבחינה גופנית.
מחקרים נוספים הראו שלא רק את משך האימונים, אלא גם את עוצמתם עזרו להפחית את הסיכון לתסמונת מטבולית. הליכה מהירה מורידה את הסיכון ב 50%, ריצה קלה - ב 40%, בעוד שהליכה יומית למשך שעה אינה משחקת שום תפקיד.
