אנדומטריוזיס מתייחס למספר מחלות גניקולוגיות. בקרבה, לאישה יש צמיחת יתר של רירית הרחם (התאים המצפים את פני השטח הפנימיים של הרחם) מעבר לגבולות מקובלים.
גוף הרחם מתחיל לצמוח במקומות הלא טיפוסיים ביותר: הצפק, שלפוחית השתן, המעיים, השחלות, וגורם לדלקת פריפוקאלית ולווסת כואבת. אנדומטריוזיס פוגעת לרוב בנשים בגיל הפוריות (בין 25-40 שנים).
אנדומטריוזיס - גורם
האטיולוגיה של אולי המחלה המסתורית ביותר בגניקולוגיה עדיין אינה מובנת לחלוטין. ברוב המקרים לא ניתן לקבוע את הגורם כלל. עם זאת, מומחים מציעים רשימת גורמים שיכולים למלא תפקיד משמעותי בהתפתחות אנדומטריוזיס.
- הנטייה הגנטית אינה מוטלת בספק, מכיוון שאפילו צורות משפחתיות של המחלה נמצאות;
- בזמן הווסת ניתן להעביר תאי רירית הרחם יחד עם דם אל מחוץ לרחם, שם הם מתחילים לצמוח;
- צוין כי 90% מהנשים הסובלות מאנדומטריוזיס סובלות מהפרעות הורמונליות: נצפתה שחרור בלתי סביר של הורמונים מעוררי לוטה ומגרה זקיק, מה שמוביל לפגיעה בתפקוד האנדרוגני של קליפת האדרנל;
- ירידה בחסינות - בדרך כלל מערכת החיסון צריכה להרוס את התאים שעברו מעבר לתאי רירית הרחם, אך ההגנות המוחלשות אינן מסוגלות לבצע נכון את תפקודין.
גורמים נוספים להתפתחות המחלה כוללים: אנמיה, מחלת כבד, ניתוחים גינקולוגיים קודמים, הפלה, לבישת IUD (מכשיר תוך רחמי).
אנדומטריוזיס - תסמינים
מהלך האסימפטומטי של המחלה הוא נדיר. בעיקר סימנים קיימים ומופיעים בתקופת הווסת. נשים מתלוננות על כאב בלתי נסבל, מה שמונע מהן את כושר העבודה שלהן, יש כובד, תחושה של גוש בבטן התחתונה; כאב לעתים קרובות מקרין לגב ולישבן. אם נפגעת שלפוחית השתן, מתן שתן כואב עם זיהומים של הדם.
גידולים עם אנדומטריוזיס, אמנם הם מביאים אי נוחות רבה, אך בעלי אופי שפיר. סיבוך אימתני של המחלה הוא התפתחות פוריות. לכן, יש צורך להכיר את הפתולוגיה בזמן כדי להימנע מצרות.
אנדומטריוזיס - אבחון
פותחו שיטות יעילות לאבחון פתולוגיה. אלה כוללים:
- קולפוסקופיה - בדיקה גניקולוגית של אברי המין הנשיים באמצעות קולפוסוסקופ (מכשיר תאורה);
- טומוגרפיה ממוחשבת ספירלית - קובעת את לוקליזציה, אופי ויחסי גידולים עם איברים שכנים;
- אולטרסאונד;
- הדמיית תהודה מגנטית - יכול לזהות את הנגעים העמוקים ביותר;
- לפרוסקופיה - ניקוב בטן במטרה להציג לפרוסקופ (מכשיר שקובע את המספר המדויק, הגודל והגיל של מוקדי האנדומטריוזיס).
- בדיקת דם לנוכחות סמני גידולים.
אבחנה מתאימה מעניקה ערובה גבוהה לריפוי מלא ויכולת להימנע מתוצאות לא נעימות.
אנדומטריוזיס - טיפול ומניעה
ישנן שתי דרכים לטיפול באנדומטריוזיס - תרופות וניתוחים.
כדי להקל על עוויתות במהלך הווסת, לרוב נקבעים תרופות NSAID - תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות (Ibuprofen, Naproxen).
מטרת הטיפול התרופתי היא לעצור את צמיחת הרירית הרחם. לשם כך משתמשים בתרופות הורמונליות: אנלוגים THG, פרוגסטינים ומכשירי הריון דרך הפה.
הנתיב הכירורגי משמש לחוסר יעילות הטיפול התרופתי ולשלב הקשה של המחלה. מוקדי רירית הרחם מוסרים בדרך הניתוחית הרגילה או באמצעות טכנולוגיית לייזר.
חשוב לזכור כי אנדומטריוזיס מועדת להישנות, ולכן יש להקפיד על כמה אמצעי מניעה על מנת למנוע התפתחות מחודשת של המחלה. מניעה כוללת:
- ביקורים קבועים אצל הגינקולוג (כל 6 חודשים);
- שמירה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה, ויתור על הרגלים רעים;
- בדיקה מתוזמנת, במיוחד לאנשים עם נטייה משפחתית;
- הגנה מפני הריון לא רצוי (מכיוון שהפלה יכולה לעורר אנדומטריוזיס);
אם בתקופת הוסת מתייסרת מכאבים עזים המקרינים לגב ולרגליים, היוועץ מייד ברופא.
