פתגמים, אמרות, סימנים ואמונות הגיעו אלינו מימי קדם. הם התבססו על חווית החיים של אבותיהם והועברו מפה לפה, עם שינויים זמניים של מספרי סיפורים. המטרה הייתה להעביר לצאצאים התרעה מפני שינויים אפשריים. לדוגמא, כולנו יודעים שאנו לא מברכים מעבר לסף, אבל מדוע?
מדוע הסלאבים ראו את הסף כמקום קדוש
אבותינו - הסלאבים הקדומים ראו את הסף כקסם, שנמצא בין שני עולמות. אגב, אנשים מעטים יודעים שמתחת לסף נקבר הבעלים הראשון של הבית, כלומר האדם שבנה אותו, הכניס לתוכו את כוחו ונפשו. רוחו היא ששומרת על הבית והתושבים. לכן לא רק הסלאבים, אלא גם עמים רבים אחרים, אינם מברכים, אינם משדרים דבר או מדברים דרכם, מתוך אמונה שזה עלול להעליב את הבעלים.
אגב: לעולם אל תשפוך מלח על מפתן הדלת, אתה לא רק יבריח את עצמך מהצרות, אלא גם את כל הדברים הטובים, כולל רווחה כלכלית.
על מנת שהריטואל יעבוד ב 100% או לפחות 50%, עליכם לדעת לחישה או כישוף מיוחדים.
הבית שלך הוא העולם שלך, מעבר לסף הוא עולם אחר. כדי להימנע מחילופי אנרגיות, אין לעשות לחיצת יד במקום זה. כשאתה בוחן מנהגים או סימנים אחרים של הסלאבים, אתה יכול ללמוד הרבה דברים בשבילנו בלתי מובנים ונשכחים.
- החתן הכניס את הכלה לבית בזרועותיו ואיפשר לעמוד על רגליו רק במרכז הבית, ובכך הכיר אותה לבית וביקש רשות למגוריה.
- המכס להתקשר להורי הבעל אמא ואבא, והבת הכלה, האחים והאחות כלת אחות, עדיין בחיים. אבל זה לא יותר מאשר הצגת הכרה של תושב חדש כעוזרת בית - עכשיו תראו עכשיו זה שלנו.
- משפחות היו בעיקר גדולות. הבן הצעיר עזב למלחמה כמעט תמיד היה צריך להישאר בבית, במקרה של מות אחיו, הוא היה מחויב לקחת את הנשים שלהם למגדל שלו, ודואג להם. כיום, בהכרת מנהג זה, רבים מאמינים כי הם הפכו לנשותיו בתפיסה המודרנית, ומכאן שרבים אומרים כי הסלאבים בימי קדם היו פוליגמים. אך אין זה כך, נשותיהם של האחים היו אחיות בשבילו על פי חוק, ולכן התקשורת ביניהן הייתה אסורה. והמילה "אשה" היא קיצור של "אישה".
סיבה נוספת לא לומר שלום מעבר לסף
ידוע כי סיבה אחת נוספת מסרבת לדבר ולוחצת ידיים מעבר לסף.
בקסמים וכישוף, הסף נחשב למקום כמעט אידיאלי עבור רפידות וטקסי קסם אחרים.
במילים אחרות, זה יכול לשמש גם כדי לפגוע בבעלים ולהביא בריאות ושגשוג למשפחה.
לכן לפעמים זה פשוט מסוכן אפילו לדרוך עליו.
מה לעשות אם לחיצת היד מעבר לסף
אבל בכל זאת, אם נשמעה לך דפיקה, הדלת נפתחה, האורח נתן לך יד בלי להיכנס לבית - אתה צריך לתת את תשובתך ולהגיד שלום, אבל בלי לנקות את לחיצת היד שלך, גרור אותו מעל הסף ורק אז תרגיע את היד שלך.
העובדה היא שעל כפות הידיים ישנה נקודה שמקרינה אנרגיה.
לוחצים ידיים, אנשים מחליפים את האנרגיה שלהם, אם זה קורה בבית, בטריטוריה שלך, ערובה לפגיעה בך אינה סבירה.
איך אבותינו בירכו
זו אחת הסיבות שברוסיה העתיקה היה נהוג לבצע לחיצות יד עם מפרקי כף היד. התוצאה הייתה מערכת הגנה משולשת:
- לקיחת אדם ליד מפרק כף היד מורגשת דופק, דרכו ניתן להכיר בכנות של כוונות הנכנס.
- ברכה, בדרך זו שולבו רקמות על חפתים של חולצות, לטענתם נקבע איזה סוג או שבט אדם הוא, מה הוא עושה.
- נבדק אם סכין משענת היד הנכנסת נמצא מאחורי השרוול.
על פי כמה מקורות, לחיצת היד הושאלה מהיהודים - זהו אינפורמציה שגויה, מכיוון שהם קיבלו את פניו בראשו בראשו. אבל המנהג להתנשק במהלך החגים, הגיע באמת לנוצרים מהם. בשום מדינה בעולם אין דבר כזה שנשיקות משולשות הדדיות היו מתרחשות בקרב זרים, בין גברים לנשים.
מעניין: הסלאבים הקדומים מעולם לא ביקשו מאלוהיהם קסם או כישוף. הם התפללו רק לעזרה בעסקים, ופנו לאל מסוים.
לדוגמא, בראוניז התבקש לשלווה ושלווה בבית. בתי הגידול האהובים עליו - הכיריים, הפינה עם מטאטא והסף - נשמרו תמיד נקיים ומסודרים.
לנשק מישהו, אנו נותנים חלק מהנשמה שלנו, נשיקה הדדית היא חילופי אנרגיה ברמה הרוחנית.
ברוסיה, במיוחד במאות 17-18, היה נהוג להתנשק שלוש פעמים, לא רק בחגים, אלא גם בפגישה. זרים לא יכלו להבין מה המשמעות של זה. נראה שיש איבה, האנשים חלוקים, אך ככל שהפשיטה מתרחשת, כולם מתאחדים ומעניקים דחייה ידידותית לאויב. אבל זה היה דווקא בנפש הרוסית, שהייתה והייתה אחת בסך הכל.
והכנסייה מכחישה את השלט
התשובה נמצאה בתנ"ך (ספר ממלכות 1; פרק 5; מ 1-6 פסוק). לא אצטט, כתוב כאן שהפלשתים נלחמו עם ישראל וניצחו, הסיבה הוכרה כיציאה מאלוהים בזמן מסוים. לכן אלוהים התיר את ניצחונם של הפלשתים. לפיכך, ישראל איבדה את היקר ביותר שהיה לה - ארון האדון. הארון הובא למקדש דוגון והוצג לפניו. למחרת בבוקר נמצא דוגון מת, שוכב פנים אל האדמה, ראשו הכרות וכפותיו מונחות על מפתן הדלת.
זו הפכה לסיבה שלא לדרוך ולדרוך על סף הכוהנות וכל הנכנסים למקדש. מי ששובר את הטקס אינו חושב עם דוגון וצעד מעל ראשו. לעמוד במסורת זו פירושו להשתחוות לאליל. מסיבה זו, ככל הנראה, הכנסייה מכחישה את הסימן הזה ורואה בכך כפירה.
יש המון הכחשות והוכחות לסימנים שונים. חלקנו אינם עומדים בהם, ורבים מכבדים ומאמינים.
אחרי הכל, מי יודע, אולי המציאות של ימינו בצורה של הביטוי "אל תכניס את האצבעות לשקע, תדהים", אחרי כמה מאות שנים היא תיתפס רק כביכול וכוונה למשהו שאנחנו לא מבינים, אלא קרובה לצאצאינו.
בכל מקרה, בוודאות, זה יישמע כמו אזהרה.
