מדענים אמריקאים מצאו כי אפילו שיעורי מוזיקה קצרים בילדותם תורמים לתגובה מוחית טובה יותר לצלילי דיבור בגיל מבוגר.
עם הזמן מתרחשים שינויים מסוימים במוח האנושי המשפיעים על שינויים בשמיעה. אצל אנשים מבוגרים יש תגובה איטית לשינוי מהיר של צלילים. בנוסף היכולת להגיב לצלילים משתנים היא גורם חשוב בזיהוי הדיבור.
פרופסור נינה קראוס, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, ערכה יחד עם עמיתיה ניסוי שמטרתו לזהות את היתרונות של עיסוק במוזיקה בגיל צעיר לפעילות מוחית שנים רבות לאחר מכן. מחקרים מצאו קשר ישיר. ככל שאדם התאמן לנגן בכלי נגינה בילדותו, כך הגיב מוחו מהר יותר לצלילי דיבור בגיל מבוגר.
בניסוי השתתפו 22 אנשים בני 55 עד 76 שנים. במהלך 40 השנים האחרונות אף אחד ממשתתפי הניסוי לא עשה מוזיקה. עם זאת, התגובה של המוח לצלילי הדיבור של אותם נבדקים שלמדו כלי נגינה מגיל 4 עד 14 הייתה מעט מהירה יותר. בנוסף, ככל שהשיעורים התקיימו זמן רב יותר, כך נצפתה התגובה לצלילים מהירה יותר. ההבדל עם אנשים אחרים שהשתתפו בניסוי, בממוצע, היה אלפיות השנייה.
מילי-שניה הוא אינדיקטור קטן מאוד. אך במהלך העבודה והתגובה של המוח לדיבור, תקופת זמן זו חשובה מאוד. לדברי נינה קראוס, מחקר זה מוכיח את הצורך בחינוך למוזיקה לילדים לפחות לשמירה על בריאות בעתיד.
